איך להתמודד עם פחד מטעויות ופחד מכישלון – 5 כלים עבור פרפקציוניסטים

שלום!
שמי נדיה ואני פרפקציוניסטית.
אני אוהבת את התכונה הזו שלי כי היא עוזרת לי לעשות את הדברים בצורה הכי טובה, היא עוזרת לי לא להתפשר ולשאוף גבוה, היא דוחפת אותי קדימה.

אבל לפרפקציוניזם יש גם צדדים פחות חיובים.  
אחד מהם הוא פחד.
פחד מטעויות, פחד מכישלון.

בשלב מסויים בחיים התחלתי להיות מודעת לנושא, הוא עניין אותי והתחתי לחקור אותו לעומק. כאשר התחלתי לעסוק בקואצ'ינג, גיליתי שגם הרבה מהלקוחות שלי "סובלות" מאותה התכונה ומאותו הפחד.

כמו כל פחד, מדובר במחסום לא נעים, שמפריע להתפתחות, עוצר בדרך למטרות, משתק יכולת להגשים חלומות.

החדשות הטובות הן שיש כלים שימושיים להתמודד איתו.
כלים שבדקתי בעצמי, כלים שעובדים גם אצל הלקוחות שלי.

אבל לפני שניגש לדרכי התמודדות, הייתי רוצה לעצור לשנייה ולראות כיצד בכלל הפחד הזה נולד.

פחד הוא אחד ממנגנוני ההגנה של הגוף שלנו. המטרה הכי טבעית והכי חשובה שלנו, זו שקודמת לכל היא לשרוד. אם האדם הקדמון לא היה מפחד מאריות, אם הוא היה טועה באבחנה שלו, מהר מאוד הוא היה מוצא את עצמו בפיו של איזה אריה, אפילו לא חזק במיוחד.

אבל אנחנו לא האדם הקדמון. אנחנו חיים במאה 21, בחברת השפע, אנחנו כבר בשלב מעל ההישרדות הפשוטה.
כל יום עומדות בפנינו מטלות ברמה אחרת, מטלות שבהן הפחד מכישלון דווקא מפריע.

תנסי להיזכר באיזה רגע שגילית טעות כלשהי שעשית.
מה הרגשת אז ברמה הפיזית?
אני זוכרת רגעים כאלה כלא נעימים בלשון המעטה. אלו רגעים בהם הבטן מתכווצת וכל הגוף מתוח. זו תחושה לא נעימה ולא פלא שאנו רוצים להימנע ממנה כמה שאפשר. אז זה הסיבה הפיזיולוגית של פחד מטעויות.

אבל יש עוד סיבה. סיבה נרכשת.
לסיבה זו קוראים בית הספר.
תחשבי על זה רגע. בית ספר זהו מוסד שמחנך אותנו לפחד מטעויות. הכישרון הכי טוב בבית הספר הוא לבצע את המשימה מהפעם הראשונה בדרך היחידה הנכונה. ולכל משימה יש ציון.
וכולם מדברים על הציונים האלה. כמה קיבלת? וכמה קיבל חבר שלך? מוכר?
לא פלא שאחרי 12 שנה יוצאים מבתי הספר אנשים שחונכו לפחד מטעויות. (אני מאמינה שהיום בתי ספר משתנים והרבה יותר מודעים לנושא. אבל מה קורה עם דורות של מאה 20?).
אני אישית סיימתי בית ספר עם הצטיינות יתרה ואמונה חזקה שאסור לי לעשות טעויות.

אז מה קורה בחיים אמיתיים, אחרי שיוצאים מכותלי בית הספר? אל חיים בהם כל הזמן צריך לקבל החלטות? חיים שכל הזמן נותנים לך להבין שאת רחוקה מלהיות מושלמת? חיים בהם אין תשובה אחת נכונה ואפשר לעשות טעות בכל רגע?

בחיים האמיתיים יש שני תסריטים אפשריים

התסריט העצוב – להשלים עם הפחד וללמוד לחיות איתו. להימנע מטעויות בכל דרך, להימנע מקבלת החלטות, להימנע מכל דבר חדש, מכל מה שלא מוכר, להימנע מהתפתחות.

התסריט האופטימי – ללמוד להתמודד עם הפחד הזה.

אז הנה סוף סוף סוף אחרי מקדמה ארוכה ( תסלחי לי עליה, נכון?) הגענו לדרכי התמודדות.

כאמור, אלה כלים שעבדו אצלי ועובדים אצל הלקוחות שלי. השינוי אצלי לא התרחש בן לילה, זה לקח זמן רב, אבל היום אני בהחלט יכולה להעיד על עצמי כעל אדם שמתייחס לשגיאות ברוגע ושלווה. והתחושה הזו של שקט פנימי כאשר אני חושבת על אפשרות שאני טועה שווה כל את העבודה שעשיתי.

הנה חמשת הכלים להתמודדות עם פרפקציוניזם

1. למה? חשוב מאוד להבין למה בכלל את רוצה לשנות את הפחד הזה. למה? למה את רוצה להתמודד עם הפחד הזה? מה זה יתן לך? מה יקרה כאשר הפחד הזה ירד מעוצמתו?
   במקרה שלי, אחת הסיבות העיקריות היתה שרציתי לבדוק שמה שכתוב בספרות המקצועית ובמאמרים הרבים שקראתי, אכן עובד. הסקרנות הטבעית שלי הניעה אותי.
   מה יניע אותך? נסי למצוא תשובה לשאלה זו.
2. נסי לראות את הכישלונות שלך מנקודת מבט אחרת עד שיגיע ספק האם באמת מדובר בכישלון או טעות?
   במשך שנים רבות חייתי עם תחושת כשלון גדולה לגבי לימודי התואר הראשון שלי. עליתי ארצה בגיל 19. במשך שנה ראשונה למדתי עברית מסביב לשעון. התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב שנה וחצי אחרי יום העליה. הציונים שלי לא היו משהו והיה לי מאוד קשה עם זה – הרי בבית הספר תמיד הייתי תלמידה מצטיינת. היום, עשרים שנה אחרי, אני לא מבינה איך בכלל הצלחתי לסיים את התואר. למדתי סוציאולוגיה וחינוך בלי להבין בהתחלה מהי חברה ישראלית, מהו בית ספר ישראלי. במקביל ללימודים, עבדתי במשרה כמעט מלאה בערבים ובשבתות. במשך כמה שנים בקושי היו לי ימי חופש.  כאשר סיימתי אוניברסיטה עם ממוצע 70, זמן רבי אחרי חשתי פספוס גדול. אבל היום אני מסתכלת על זה אחרת לגרמי. זה ממש לא כישלון. עשיתי את המקסימום שלי נכון לאותו הרגע ואפילו יותר.
   תמצאי 3-5 כישלונות שלך ותנסי לראות אותם מזווית חדשה.
   מה למדת מהם? מה השתנה בך בגלל כל אחד מאותם הכישלונות?
3. כל יום לרשום 5 הצלחות שלך. מה הצלחת לעשות היום? מה למדת היום? איזה דבר חדש עשית היום?
   איזה צעד קטן לעבר המטרה שלכם צעדת? בתרגיל זה מאוד חשוב לא לחפש הצלחות גרנדיוזיות אלא לרשום את כל הצעדים הקטנים שלך.
   זה ילמד אותך להתמקד בדברים הטובים שעשית, ויזיז את הפוקוס מחיפוש מתמיד טבעי כל כך אחרי הכישלונות.
   החיפוש הזה לפעמים ממש מוטבע בנו, אז התרגיל הפשוט הזה שגם לא דורש השקעת זמן גדולה, עושה פלאים לצורת החשיבה הרגילה.
   לתרגיל יש אפקט נוסף. הרבה פעמים אנחנו נוטים להשוות את עצמינו לאחרים. קל מאוד להיסחף לזה במיוחד בעידן של פייבוק.
   לשכן לא רק הדשא ירוק יותר, כבר גדל אצלו יער שלם ומה אצלינו? כלום. אנחנו מדוכדכים ולא עושים כלום. אבל אם תתחילי לרשום כל יום את ההצלחות שלך, תוכלי לראות במו עיניך שאת כן מתקדמת, אתם כן נעה קדימה, אתם כן מגדלת יער משלך.
   אני רושמת את ההצלחות וההישגים שלי כל יום כבר כמה שנים טובות וזה עובד מעולה.
4. חפשי סביבה תומכת. סביבה בה אפשר לפרוק, סביבה בה אפשר לספר על הפחדים שלך, סביבה בה אפשר לקבל תמיכה. איך לעשות את זה? אני ממליצה לחפש לעצמך באדי (buddy) . לראשונה קראתי על השיטה הזו אצל ברברה שר בספרה "אומנות הגשמת החלומות" .(Wishcraft) באדי זה אדם שאת מתקשרת אליו אחת לשבוע וחולקת איתו את התוכניות, ההצלחות, הכישלונות, הפחדים והספקות שלך והוא תומך ומעודד אותך. אחר-כך בתורו הוא מספר על מה שעבר עליו בשבוע שחלף, ואת מעניקה לו את התמיכה בחזרה.
   יש לי באדי קרוב לחצי שנה, ואני ממש מצפה לימי חמישי שיש לנו פגישה. זו הזדמנות נהדרת לבדוק מה הספקתי השבוע, מה עבר עלי, מה אני רוצה לתכנון לשבוע הבא.
   עבורי זה לא רק תמיכה אלא סוג של התחייבות לתוכניות שלי.
5. תרשי לעצמך לעשות טעויות. אנשים טועים, זה הטבע שלנו. את יכולה לראות סרטים אוטוביוגרפיים, לקרוא אוטוביוגרפיות, לשמוע הרצאות בנושא. למשל, בנאום לבוגרי הרווארד בשנת 2008 הסופרת של ג'יי קיי רולינג, "אמא" של הרי פוטר, סיפרה את סיפורה הלא פשוט ומה היא למדה מהכישלונות שלה. מומלץ לצפיה!
   בדרך זו תוכלי לראות שאין הצלחה בלי כישלונות. כאשר אנחנו לא מרשים לעצמינו לעשות טעויות, יש לנו צפייה לא ראלית שמספיק להגדיר חלום או להציב מטרה ולהתחיל לנוע לעברם וכבר הכל יצליח. זהו שלא. זה לא עובד ככה. אי אפשר להגיע רחוק רק עם חשיבה חיובית. תמיד יהיו כישלונות בדרך. המטרה שלנו היא ללמוד לחיות איתן.

אלה חמשת הכלים שעבדו וממשיכים לעבוד אצלי. זה לא אומר שהם אוניברסליים ויתאימו לכל אחד ואחת. אבל אם לא תנסי אז בטוח לא תדעי מה היה יכול להיות יעיל עבורך.

אשמח מאוד אם תשתפי אותי איזה כלי את הולכת לנסות ומתי.